אֲנִי כָּמְהָה לָצֵאת מֵהַמָּבוֹךְ הַזֶּה.
אֵין לִי גְּבוּלוֹת, אִם זֶה מִנּוֹאָשׁוֹת,
אִם זֶה מְפַחֵד,
אִם זֶה מַחְסוֹר בִּטָּחוֹן,
אִם זֶה
אֲנִי מְבֻלְבֶּלֶת
לִדְבֹּק בָּאֱמוּנָה, שֶׁיֵּשׁ כָּאן מַשֶּׁהוּ אֲמִתִּי,
וּבֹא נִקַּח אֶת זֶה בְּכֹבֶד רֹאשׁ,
שׁוּם רְמִיזוֹת מִינִיּוֹת, מַמְּנִי,
זֶה מַתְחִיל אֶצְלִי.
אַחֲרֵי שֶׁאָבִין אֶת גְּבוּלוֹתַי וְעֶמְדוֹתַי,
אֲנִי בָּטוּחַ אֲשַׁדֵּר
וַאֲקַבֵּל דְּבָרִים אֲחֵרִים.
לְרֹב אֲנִי שׁוֹכַחַת,
כִּי נִסָּיוֹן הִתְאַבְּדוּת בְּיָדַי,
וּמָה זֶה אוֹמֵר עליי.
אֲנִי כָּל כָּךְ שׂוֹנֵאת אֶת עַצְמִי עַכְשָׁו.
הַאִם אֲנָשִׁים כָּל כָּךְ רְגִילִים כְּדֵי
שברזומה שֶׁלָּהֶם,
אוֹכֵל לֶאֱהֹב אוֹתָם?
לֹא לְהֵרָתַע מֵהֵם?
הַאִם מֻטֶּלֶת עַל עַצְמִי הַחוֹבָה,
שֶׁאֵינֶנָּהּ קְשׁוּרָה,
לַחֲבָל בְּתַחְבּוּלוֹתַי הַטִּבְעִיִּים,
וְלִרְמֹז עַל קַלּוּת דַּעְתִּי?
הַאִם מֵעֶצֶם הַמּוֹסֵר, לְגַלּוֹת אֶת עֲלִיבוּתִי?
אוֹ שֶׁמָּא כָּל שְׁנִיָּה הִיא הַתְחָלָה?
הַאִם תָּחִיל גַּם עָלַי אֶת חֻקִּיּוֹת הַטֶּבַע?
הַלְוַאי.
הַאִם אֲנִי מַצְלִיחָה לְקַבֵּל אֶת הַמָּעַרְבֹּלוֹת,
שֶׁשָּׂחִיתִי דַּרְכָּן,
מִבְּחִירָה,
שֶׁל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע?
הַאִם אֲנִי מְבִינָה מִי אֲנִי? וּמָה עָשִׂיתִי לְחַיֵּי?
הַאִם הוּא יִבְרַח?












































