עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

הַיָּחִיד אֲשֶׁר אֵינוֹ מוֹצָא עִנְיֵן בְּרֵעָיו הוּא הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַקְּשָׁיִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בְּחַיִּים וְהוּא הַמֵּפִיץ אֶת הַנֶּזֶק הָרַב בְּיוֹתֵר לַאֲחֵרִים. מִיחִידִים כְּמוֹתוֹ כָּל הַכִּשְׁלוֹנוֹת הָאֱנוֹשִׁיִּים נוֹלָדִים.
- אלפרד אַדְלֶר
{ מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "מַשְׁמָעוּת חָיִינוּ" }

בַּתְּמוּנָה בְּאוֹתִיּוֹת זְעִירוֹת:

עֲצוּבָה מְאוֹד הָיִיתִי,
כָּל הַלַּיְלָה רַק בָּכִיתִי,
לֹא נִמְנַמְתִּי, לֹא אָכַלְתִּי,
רַק זָכַרְתִּי וְסָבַלְתִּי.

אִם חָשַׁב מָה שֶׁאָמַר,
וְאָמַר מָה שֶׁחָשַׁב,
אֵיךְ אֶפְגֹּשׁ אוֹתוֹ מָחָר?
אֵיךְ אַבִּיטה בְּעֵינָיו?
חברים
מישהיthe4thLevelpillowציונה אבירםBitchמיKאלה
עובר אורחLee,קְטַנָּהMyNameIsTalReddingtonrozlin
בדויהתלתללולהalexJustMeThelse
חֲסְרַת מַחְשָׁבָהטמיר ישראלsenecatryingtobehonesthaunted princessLili
ShmockSomeone who writesSpace GirlAlmightyשומר האוראחת שיודעת
חכם דרבנו פוjust morJesterילדאישסתם אחדtears
Doron LivneGod Is A Womanveridis quoRoseMr.Nobodyנוסטלגיה.
TheAcefree spiritzlatno6161Witchסול
הבלוןנופקXboaz
נושאים
שירי שנאה לאבא  (28)
דיכאון  (17)
בודדה  (15)
ילדות  (14)
אלהים  (13)
טראומה  (12)
פחד  (11)
עצובה  (10)
עתיד  (9)
פוסט טראומה  (9)
ניתוק  (8)
מה הוא אושר  (6)
אבא  (5)
אהבה  (5)
רודן  (4)
דימוי עצמי  (3)
כעס  (3)
צבא  (3)
אנשים  (2)
חרדה  (2)
מתוסכלת  (2)
עצב  (2)
שמחה  (2)
שקר  (2)
שתיקה  (2)
אדישות  (1)
אני  (1)
אשמה  (1)
בחירה  (1)
בריחה  (1)
הודיה  (1)
הסתרה  (1)
חברה  (1)
חברות  (1)
חדשה  (1)
חוויה  (1)
חינוך  (1)
חלומות  (1)
חלל  (1)
טרואה  (1)
כדורים  (1)
לא לספר  (1)
לאהוב  (1)
להתאבד  (1)
להתחבא  (1)
מהות  (1)
מודעות ראשונה  (1)
מוות  (1)
מוזיקה  (1)
מים  (1)
מנגינה  (1)
סדר  (1)
סיכום  (1)
סיפור  (1)
עצבנית  (1)
פוסט טרואמה  (1)
פחד מוות  (1)
שיגעון  (1)
שירה  (1)
שכחה  (1)
תקווה  (1)
תקועה  (1)
אֶפֹּל מֵחִלּוּצַיִךְ

כְּשֶׁהָאִידִילְיָה מְאֻכְזֶבֶת מִמֵּךְ, הַנָּח כַּף יָדְךָ, מָחָה זֵעָה קָרָה וְהַשָּׁלֵם אֶת הַמִּשְׁפָּט; בֵּין חִלּוּצַיִךְ לִתְקוּמָתְךָ אֶהְיֶה וּבֵין חִלּוּצַיִךְ לִנְפִילָתְךָ

מילים יפות

10/03/2018 18:11
רֵײזָא
שירה
היו הייתה פעם אימא, שבחרה את ביתה בקפידה. 
את צבע העיניים, שיערה, גופה, 
רק שלמסכנה לא הייתה הבחירה, 
או היכולת, לייצר זן נדיר של אנושיות. 

הילדה גדלה ככל הילדים, החל מהגן, וכלה באוניברסיטה. 
מצאה עבודה והתחתנה. 
למסכנה, עקרות נמצאה. 
היא תוכל ליצור, רק ילדת מבחנה. 

מטבע הדברים, סקרנית הייתי לגלות, 
היכן נחו להן מילים יפות. 
האם פרחו הן באוויר? הקר או החם של העונה, 
לא מצאו להן מנוחה. 
האם הגרו הן למקום חדש? בו הטבע אחראי לאישה, 
בו מצאו הן נחמה. 

בכיתי מעט, 
כי רציתי רק קצת, 
לתת משמעות לאותן המילים, 
שבלא עוול בכפן, נתלו על אחרים. 

האם בדור החדש, נמצא להן מפלט?
10/03/2018 22:53
אני אחזור על עצמי :)
כל פעם שאני קורא אותך כל כך מבין כמה את כותבת טוב ושוב גם אם אני לא מבין הכל :).
ושמח שחזרת לכתוב.
רֵײזָא
10/03/2018 23:57
שבוע טוב:)
אני כותבת כשאני פנויה לכך.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לְפֶתַע הֵד שָׁקֵט

אֲנִי בְּסַפָּק אִם תִּשְׁמַע אֶת רַחֲשֵׁי לִבִּי, גַּם מֵהֶעְדֵּר רְגִישׁוֹת שֶׁלְּךָ וְגַם מֵהֶעְדֵּר בִּטָּחוֹן שֶׁלִּי. וּבַיּוֹם מִן הַיָּמִים זֶה יִשְׁתַּנֶּה וְאָז אוֹכֵל לוֹמַר אֶת עֲלִיבוּתִי זוֹ שֶׁבְּהֶכְרֵחַ אֱנוֹשִׁית, לְלֹא עוֹרְרִין קִיַּמְתָּ מִנְּסִבּוֹת גּוֹרָל וְאֵין סַפָּק שֶׁמַּגִּיעָה לָהּ הַכַלָּה.
אִם נֵלֵךְ יַחְדָּו

בֵּין הָאֲשֵׁמָה לְבֵין הָאַהֲבָה וְהַנִּחוּם אַנִּיחַ לַמִּסְתּוֹרִין לְגַלּוֹת אֶת פְּרִי אַהֲבָתֵנוּ. אַךְ דַּע כִּי שֶׁיֵּעוֹר טָהֳרָתוֹ יַנְחֶה אֶת לִבִּי בְּתִקְווֹתָיו לְגִלּוּיוֹ זֶה.
טְרִיגֵרִים | TW

בְּלֹג זֶה הִנּוֹ בְּלֹג בַּעַל תֹּכֶן טְרָאוּמָתִי.
בְּלֹג זֶה הִנּוֹ בְּלֹג אֲמִתִּי.
כִּתְבוּ לִי
נוּכַל לְשׂוֹחֵחַ דָּרַך כְּתֹבֶת הַדֹּאַר שֶׁלִּי, reiza.israeliblogger@gmail.com