ביקשתי מהשמש להאיר לנו הבוקר,
והיא חמימה מתמיד,
זוגות היונים התמקמו אף הם, בגדר ליד,
או הרחק,
איך שתבחר אהובי.
מולנו החצר של השכנים הערבים,
הם כבר התמקמו,
צפיתי עליהם מהזכוכית העבה שהתקנת לנו במרפסת,
יצאנו, וסובבת אותי סביב שמלתי.
כעת מבטי חלף על חצרם של המשפחה האירית,
חביבה,
כמו שכנינו מלפנים.
הם מנופפים לנו לשלום, אך כעת,
עורפי מחזיר את האנרגיה,
ועינייך מונחות עלי.
העולם נעשה קטן,
והשלום שלי נעשה.
;){kind=link}