בתמימות
כמו ילד שלא טוב לו
בתוך אפלה לא נגמרת
החומות סביב עייני
מתכלות
סיימתי את המסע.
ואז...
אני רצה במיטה
ואני מרגישה את החומה שלה
בחזה
ןבחיים שלי
אבל זה כבד על הלב
כמו כרית גדולה
וכמובן בטן שמנה וקשה וכואבת
ואז...
צווחת באפלה
וקולי נחטף כעת
עלי ידי כלי תאווה
אצל אדם שוטה וחבריו המשוגעים
אני רוצה סוף טוב
לצאת מהמערה חזרה אל הכפר
ולספר
ללמד
ולחסום אותה לתמיד
אני אוספת עכשיו צידה
פניני חכמה
אחזור בעוד כדקה













































