אני פוגשת את עצמי שוב
ושוב, לפעמים מתאכזבת
לפעמים מאמינה
וגם מכחישה הכל לרגעים
וברגעים קשים.
הגוף שלי פועל לבד,
ובכל פעם כשהגעת הביתה
הלב שלי דפק
אני מנסה להגן על עצמי
אבל הלב שלי רועש
ופועם חזק מתחת לשמיכה
אימא שוב אומרת שהגעת
היא אומרת לי להגיד שלום?
ומה עם עצמי,
ועם הלב,
אני בכלל לא מתרגשת,
יש לי רק בחילה,
מי זאת
זאת אני ?
להגיד לעצמי שלום ?
אני בשגרה של כדורים
ואני עוצמת עיניים כדי לבלוע אותו
בכל יום,
ושואלת את עצמי,
מתי הייתה הפעם הראשונה
שהייתי או אמרתי לעצמי שלום,
ואם זה בכלל צעד הגיוני,
ומה השלום הזה יחולל.













































