עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

הַיָּחִיד אֲשֶׁר אֵינוֹ מוֹצָא עִנְיֵן בְּרֵעָיו הוּא הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַקְּשָׁיִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בְּחַיִּים וְהוּא הַמֵּפִיץ אֶת הַנֶּזֶק הָרַב בְּיוֹתֵר לַאֲחֵרִים. מִיחִידִים כְּמוֹתוֹ כָּל הַכִּשְׁלוֹנוֹת הָאֱנוֹשִׁיִּים נוֹלָדִים.
- אלפרד אַדְלֶר
{ מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "מַשְׁמָעוּת חָיִינוּ" }

בַּתְּמוּנָה בְּאוֹתִיּוֹת זְעִירוֹת:

עֲצוּבָה מְאוֹד הָיִיתִי,
כָּל הַלַּיְלָה רַק בָּכִיתִי,
לֹא נִמְנַמְתִּי, לֹא אָכַלְתִּי,
רַק זָכַרְתִּי וְסָבַלְתִּי.

אִם חָשַׁב מָה שֶׁאָמַר,
וְאָמַר מָה שֶׁחָשַׁב,
אֵיךְ אֶפְגֹּשׁ אוֹתוֹ מָחָר?
אֵיךְ אַבִּיטה בְּעֵינָיו?
חברים
tearsDoron LivneGod Is A Womanveridis quoRoseMr.Nobody
נוסטלגיה.TheAcefree spiritzlatno6161Witch
LeonסולהבלוןנופקXboaz
נושאים
בודדה  (12)
עצובה  (10)
פחד  (10)
ילדות  (9)
עתיד  (7)
מה הוא אושר  (6)
אהבה  (3)
מתוסכלת  (2)
חברה  (1)
חברות  (1)
עצבנית  (1)
צבא  (1)
אֶפֹּל מֵחִלּוּצַיִךְ

כְּשֶׁהָאִידִילְיָה מְאֻכְזֶבֶת מִמֵּךְ, הַנָּח כַּף יָדְךָ, מָחָה זֵעָה קָרָה וְהַשָּׁלֵם אֶת הַמִּשְׁפָּט; בֵּין חִלּוּצַיִךְ לִתְקוּמָתְךָ אֶהְיֶה וּבֵין חִלּוּצַיִךְ לִנְפִילָתְךָ
כִּתְבוּ לִי
נוּכַל לְשׂוֹחֵחַ דָּרַך כְּתֹבֶת הַדֹּאַר שֶׁלִּי, reiza.israeliblogger@gmail.com
ארכיון ינואר 2018
לֹא עִנְיַנְכֶם
01/01/2018 17:30
רֵײזָא
תַּגְבִּירוּ אֶת הַמּוּזִיקָה, הִיא עוֹשָׂה לִי כְּאֵב רֹאשׁ. תַּגְבִּירוּ אֶת הַלַּחַץ, זֶה רַק עוֹשֶׂה לִי טוֹב. לָחֲצוּ עַל הַהֶדֶק, אֲנִי פֶּה, טוֹבַעַת בַּיָּם הַדְּמָעוֹת, הַמֹּחַ שֶׁלִּי מְכֻדְרָר וְרָטֹב. הָלוֹ? שָׁלוֹם! הלו? מִי כָּאן? הַאִם זוֹ שׁוּב אֲנִי? אֵיזֶה כֵּיף! בָּחַרְתִּי לְהַפְתִּיעַ אֶת עַצְמִי, קְצָת, יוֹתֵר אוֹ פָּחוֹת זֶה לֹא עִנְיָנְכֶם.  המשך...
0 תגובות
רוֹדֵף אוֹתִי מֶרְקוּרִי
03/01/2018 23:14
רֵײזָא
בודדה, ילדות, מה הוא אושר, עצובה, עתיד
רֶגַע רֶגַע, בּוֹאוּ נַתְחִיל מְחַדֵּשׁ. כְּשֶׁהָרָצוֹן לָלֶכֶת הוּא מֻבְהָק, יוֹתֵר קַל לְהִפָּגַע מֵהַתּוֹקְפָנוּת שָׁבָה אַתֶּם מָאֳשָׁמִים מֵהַקִּנְאָה אוֹתָהּ אַתֶּם מִסָּבִים מֵהַתְּעֻזָּה שֶׁאַתֶּם מַפְגִּינִים שִׁנּוּי חָבַרְתִּי מַתְחִיל בַּסִּדּוּר גַּרְמִי הַשָּׁמַיִם כָּךְ שֶׁמִּישֶׁהוּ רָצָה שֶׁתִּחְיוּ אוֹ תָּמוּתוּ
0 תגובות
רַוָּקָה מִמִּלִּים
06/01/2018 06:14
רֵײזָא
עתיד, בודדה
וְאָז אֲנִי חוֹשֶׁבֶת.. כַּמָּה בּוֹדְדָה הִנְנִי נִצַּבְתָּ אֶל מוּל אוֹתָהּ הַמַּעֲרָכָה, וְיוֹדַעַת, שֶׁזּוֹ אֲנִי לְבַד, צְרִיכָה לָתֵת יָד לַחֹפֶשׁ שניחן אֶצְלִי מִשָּׁמַיִם בְּהוֹרִים טְרוּדִים בַּחֲבֵרִים בֵּינוֹנִיִּים מִלִּים שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ, מַשְׁאִירִים לִי אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה אֶת הַמַּחְשָׁבָה נְקִיָּה, לְהָבִין פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ אִם אֲנִי יָפֶה. אִם אֲנִי רוֹצֶה. מָה אֲנִי מְבִינָה. מָתַי  המשך...
1 תגובות
מִי בָּחַר לִהְיוֹת מֻטְרָד?
08/01/2018 02:07
רֵײזָא
צבא
יֵשׁ חוֹב לַחַיִּים הָאֵלּוּ, זֶה כְּבָר לֹא הִגַּעְתִּי אָז בָּאֶתִּי, אוֹ יוֹתֵר בָּאתִי, אָז כָּבַשְׁתִּי. מַהְפֵּכוֹת? מַנְהִיגוֹת? לִהְיוֹת מַצְחִיקָה? הָרֶגַע בּוֹ תָּחֵל תְּקוּפָה חֲדָשָׁה בָּהּ יִהְיוּ בָּנִים וּבָנוֹת כְּאֶחָד מוּבָלִים תַּחַת עָדַר מֻטְרְדֵי סַמִים מוֹבִילֵי טבחים מֹחַ בֵּין הַיֶּתֶר בֵּין הַיֶּתֶר חַיִּים.
0 תגובות
מָה לֹא
10/01/2018 01:36
רֵײזָא
עתיד, חברות
חיספוס קווים מקבילים מעורר בי חלחלה, מנגד השראה, כי למקומות החשוכים מנסיון לא נותר אצלי כל צל ספק. אולי מעט מידי אופטימית לפתיחות מלאה, או בעצם להרגשה טובה. תחושות האשמה מגיעות לגרון, כך נזכרת אני במוות.
0 תגובות
אוף
12/01/2018 03:23
רֵײזָא
חברה
ממש מרתיח שבלוגר עושים סלקציה, ואם כבר, אז כבר, ואת מי הם בחרו להדיח? או בעצם את מי לא? את החופרים האלו שאני רואה בדף הראשי, שמילאו אותו בפוסטים של עצמם עם אותה הכותרת, או באנגלית, או שהם כותבים על מיליון נושאים. בחרתי להבין את מקומי ואת טובי ליבי. להתייחד  המשך...
6 תגובות
שנייה לחשוב
14/01/2018 01:47
רֵײזָא
עתיד, בודדה
התאמצות, התמצאות דומות הא? אולי לא לחינם. שמא השקעותיי בנכסים שאינם מוגנים בפרחים שמקיפים את ליבי - ינבלו כהוגן, קצת לפניהם, קצת אחריהם, קצת הרבה עם כאב. את שוכבת בפינה שהתקווה היא העובדה שמא את איננה בת תמותה. באופן פרדוכסלי, הכאב מביא עימו נחמה, ברצון להישאר. ואולי זו רק אני,  המשך...
0 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
אִם נֵלֵךְ יַחְדָּו

בֵּין הָאֲשֵׁמָה לְבֵין הָאַהֲבָה וְהַנִּחוּם אַנִּיחַ לַמִּסְתּוֹרִין לְגַלּוֹת אֶת פְּרִי אַהֲבָתֵנוּ. אַךְ דַּע כִּי שֶׁיֵּעוֹר טָהֳרָתוֹ יַנְחֶה אֶת לִבִּי בְּתִקְווֹתָיו לְגִלּוּיוֹ זֶה.
לְפֶתַע הֵד שָׁקֵט

אֲנִי בְּסַפָּק אִם תִּשְׁמַע אֶת רַחֲשֵׁי לִבִּי, גַּם מֵהֶעְדֵּר רְגִישׁוֹת שֶׁלְּךָ וְגַם מֵהֶעְדֵּר בִּטָּחוֹן שֶׁלִּי. וּבַיּוֹם מִן הַיָּמִים זֶה יִשְׁתַּנֶּה וְאָז אוֹכֵל לוֹמַר אֶת עֲלִיבוּתִי זוֹ שֶׁבְּהֶכְרֵחַ אֱנוֹשִׁית, לְלֹא עוֹרְרִין קִיַּמְתָּ מִנְּסִבּוֹת גּוֹרָל וְאֵין סַפָּק שֶׁמַּגִּיעָה לָהּ הַכַלָּה.