עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

הַיָּחִיד אֲשֶׁר אֵינוֹ מוֹצָא עִנְיֵן בְּרֵעָיו הוּא הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַקְּשָׁיִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בְּחַיִּים וְהוּא הַמֵּפִיץ אֶת הַנֶּזֶק הָרַב בְּיוֹתֵר לַאֲחֵרִים. מִיחִידִים כְּמוֹתוֹ כָּל הַכִּשְׁלוֹנוֹת הָאֱנוֹשִׁיִּים נוֹלָדִים.
- אלפרד אַדְלֶר
{ מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "מַשְׁמָעוּת חָיִינוּ" }

בַּתְּמוּנָה בְּאוֹתִיּוֹת זְעִירוֹת:

עֲצוּבָה מְאוֹד הָיִיתִי,
כָּל הַלַּיְלָה רַק בָּכִיתִי,
לֹא נִמְנַמְתִּי, לֹא אָכַלְתִּי,
רַק זָכַרְתִּי וְסָבַלְתִּי.

אִם חָשַׁב מָה שֶׁאָמַר,
וְאָמַר מָה שֶׁחָשַׁב,
אֵיךְ אֶפְגֹּשׁ אוֹתוֹ מָחָר?
אֵיךְ אַבִּיטה בְּעֵינָיו?
חברים
Thelseחֲסְרַת מַחְשָׁבָהsenecatryingtobehonesthaunted princessLili
ShmockSomeone who writesSpace GirlLadyoftheflowersAlmightyשומר האור
אחת שיודעתSunsetחכם דרבנו פוLee.דעה בקפסולהjust mor
Jesterילדאישסתם אחדtearsDoron LivneGod Is A Woman
veridis quoRoseMr.Nobodyנוסטלגיה.TheAcefree spirit
zlatno6161WitchסולהבלוןנופקX
boaz
נושאים
בודדה  (15)
דיכאון  (15)
ילדות  (13)
אלהים  (11)
פחד  (11)
טראומה  (10)
עצובה  (10)
עתיד  (9)
פוסט טראומה  (8)
מה הוא אושר  (6)
ניתוק  (5)
אבא  (3)
אהבה  (3)
כעס  (3)
צבא  (3)
אנשים  (2)
מתוסכלת  (2)
עצב  (2)
שמחה  (2)
בחירה  (1)
חברה  (1)
חברות  (1)
חינוך  (1)
חלומות  (1)
טרואה  (1)
כדורים  (1)
להתאבד  (1)
מהות  (1)
מוות  (1)
סיכום  (1)
סיפור  (1)
עצבנית  (1)
פוסט טרואמה  (1)
שירה  (1)
שתיקה  (1)
תקווה  (1)
תקועה  (1)
אֶפֹּל מֵחִלּוּצַיִךְ

כְּשֶׁהָאִידִילְיָה מְאֻכְזֶבֶת מִמֵּךְ, הַנָּח כַּף יָדְךָ, מָחָה זֵעָה קָרָה וְהַשָּׁלֵם אֶת הַמִּשְׁפָּט; בֵּין חִלּוּצַיִךְ לִתְקוּמָתְךָ אֶהְיֶה וּבֵין חִלּוּצַיִךְ לִנְפִילָתְךָ
כִּתְבוּ לִי
נוּכַל לְשׂוֹחֵחַ דָּרַך כְּתֹבֶת הַדֹּאַר שֶׁלִּי, reiza.israeliblogger@gmail.com
ארכיון פברואר 2020
בעולם הבא...
17/02/2020 12:41
רֵײזָא
המנוחה בעלת האמצעים לוקחת לי את כל התפקידים. אני פוסעת לגלותה אך מתכסה בשמיכתה יותר מידי. אני חולמת על עשייה עם ויתורים אפשריים, לא חלומות ורודים. אידאלים של חקלאים. למדתי לחיות בעבר עם ההווה, הם עדיין לא חברים, עדיין לא מתקשרים או מבינים אחד את השנייה. אני רוצה שתהיה להן  המשך...
0 תגובות
אישה צולעת
20/02/2020 00:50
רֵײזָא
מקפלת רגליי על הכיסא הנמוך, הגב שפוף- אין צורך לציין או מפאת התנוחה? מעלה תהייה. בתוך המרפסת שלנו, אני מזדהה עם האריחים הלבנים. עם כתמי העשן והזמן... האם לעולם אהיה טהורה מאשמה בתוך סיפורי זוועות? מעלה תהייה. כחול השמיים אינסופי, האם הן כך מחשבותיי המעוותות? מעלה תהייה. האם הוא רואה  המשך...
1 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
אִם נֵלֵךְ יַחְדָּו

בֵּין הָאֲשֵׁמָה לְבֵין הָאַהֲבָה וְהַנִּחוּם אַנִּיחַ לַמִּסְתּוֹרִין לְגַלּוֹת אֶת פְּרִי אַהֲבָתֵנוּ. אַךְ דַּע כִּי שֶׁיֵּעוֹר טָהֳרָתוֹ יַנְחֶה אֶת לִבִּי בְּתִקְווֹתָיו לְגִלּוּיוֹ זֶה.
לְפֶתַע הֵד שָׁקֵט

אֲנִי בְּסַפָּק אִם תִּשְׁמַע אֶת רַחֲשֵׁי לִבִּי, גַּם מֵהֶעְדֵּר רְגִישׁוֹת שֶׁלְּךָ וְגַם מֵהֶעְדֵּר בִּטָּחוֹן שֶׁלִּי. וּבַיּוֹם מִן הַיָּמִים זֶה יִשְׁתַּנֶּה וְאָז אוֹכֵל לוֹמַר אֶת עֲלִיבוּתִי זוֹ שֶׁבְּהֶכְרֵחַ אֱנוֹשִׁית, לְלֹא עוֹרְרִין קִיַּמְתָּ מִנְּסִבּוֹת גּוֹרָל וְאֵין סַפָּק שֶׁמַּגִּיעָה לָהּ הַכַלָּה.