עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

הַיָּחִיד אֲשֶׁר אֵינוֹ מוֹצָא עִנְיֵן בְּרֵעָיו הוּא הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַקְּשָׁיִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בְּחַיִּים וְהוּא הַמֵּפִיץ אֶת הַנֶּזֶק הָרַב בְּיוֹתֵר לַאֲחֵרִים. מִיחִידִים כְּמוֹתוֹ כָּל הַכִּשְׁלוֹנוֹת הָאֱנוֹשִׁיִּים נוֹלָדִים.
- אלפרד אַדְלֶר
{ מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "מַשְׁמָעוּת חָיִינוּ" }

בַּתְּמוּנָה בְּאוֹתִיּוֹת זְעִירוֹת:

עֲצוּבָה מְאוֹד הָיִיתִי,
כָּל הַלַּיְלָה רַק בָּכִיתִי,
לֹא נִמְנַמְתִּי, לֹא אָכַלְתִּי,
רַק זָכַרְתִּי וְסָבַלְתִּי.

אִם חָשַׁב מָה שֶׁאָמַר,
וְאָמַר מָה שֶׁחָשַׁב,
אֵיךְ אֶפְגֹּשׁ אוֹתוֹ מָחָר?
אֵיךְ אַבִּיטה בְּעֵינָיו?
חברים
the4thLevelpillowציונה אבירםBitchמיKאלהעובר אורח
Lee,המקשיבקְטַנָּהMyNameIsTalReddingtonrozlin
בדויהתלתללולהalexJustMeThelse
חֲסְרַת מַחְשָׁבָהטמיר ישראלsenecatryingtobehonesthaunted princessLili
ShmockSomeone who writesSpace GirlAlmightyשומר האוראחת שיודעת
חכם דרבנו פוjust morJesterילדאישסתם אחדtears
Doron LivneGod Is A Womanveridis quoRoseMr.Nobodyנוסטלגיה.
TheAcefree spiritzlatno6161Witchסול
הבלוןנופקXboaz
נושאים
שירי שנאה לאבא  (28)
דיכאון  (17)
בודדה  (15)
ילדות  (14)
אלהים  (13)
טראומה  (12)
פחד  (11)
עצובה  (10)
עתיד  (9)
פוסט טראומה  (9)
ניתוק  (8)
מה הוא אושר  (6)
אבא  (5)
אהבה  (5)
רודן  (4)
דימוי עצמי  (3)
כעס  (3)
צבא  (3)
אנשים  (2)
חרדה  (2)
מתוסכלת  (2)
עצב  (2)
שמחה  (2)
שתיקה  (2)
אדישות  (1)
אני  (1)
בחירה  (1)
בריחה  (1)
הודיה  (1)
חברה  (1)
חברות  (1)
חדשה  (1)
חוויה  (1)
חינוך  (1)
חלומות  (1)
חלל  (1)
טרואה  (1)
כדורים  (1)
לא לספר  (1)
לאהוב  (1)
להתאבד  (1)
להתחבא  (1)
מהות  (1)
מודעות ראשונה  (1)
מוות  (1)
מוזיקה  (1)
מים  (1)
מנגינה  (1)
סדר  (1)
סיכום  (1)
סיפור  (1)
עצבנית  (1)
פוסט טרואמה  (1)
פחד מוות  (1)
שיגעון  (1)
שירה  (1)
שכחה  (1)
שקר  (1)
תקווה  (1)
תקועה  (1)
אֶפֹּל מֵחִלּוּצַיִךְ

כְּשֶׁהָאִידִילְיָה מְאֻכְזֶבֶת מִמֵּךְ, הַנָּח כַּף יָדְךָ, מָחָה זֵעָה קָרָה וְהַשָּׁלֵם אֶת הַמִּשְׁפָּט; בֵּין חִלּוּצַיִךְ לִתְקוּמָתְךָ אֶהְיֶה וּבֵין חִלּוּצַיִךְ לִנְפִילָתְךָ

שקט רועם

21/12/2019 11:48
רֵײזָא
שתיקה, דיכאון, טראומה
בשדה חיטה מפלסות רגליי שביל המהדהד 
את כוחותיי שאינן מסוגלות 
אף על פי שגדולתה של השמש מנחה אותן,
לא אומר לה זאת.

הספירלה שמאחוריי מותירה רושם,
אך שוב, אינן מסוגלות,
להודות. 

הגורל רצה ובהעדרך בחרתי לי מוליך.
מפאת ידעתי זה החיסרון, הגדלתי להעצימו
והכנסתי את השקט לעצמותיי. 
אתנצל על השקר בפנייך.

על מנת שזו הברירה תתקיים לקחתי את החיה
בהיעדרך לא הלכתי אחרי הירח 
בהיעדרך גם
הובלתי אל התהום, אצלה הייתי בשבי עשרות שנים.
וגם אז, שתקתי. 
21/12/2019 12:27
כל כך שמח שחזרת לכתוב פה,
מקווה שזו לא הבלחה של רגע אלא שתשאירי פה חותם עמוק כפי שכתבת בעבר.
ילדאיש
29/12/2019 19:19
את כותבת ממש יפה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לְפֶתַע הֵד שָׁקֵט

אֲנִי בְּסַפָּק אִם תִּשְׁמַע אֶת רַחֲשֵׁי לִבִּי, גַּם מֵהֶעְדֵּר רְגִישׁוֹת שֶׁלְּךָ וְגַם מֵהֶעְדֵּר בִּטָּחוֹן שֶׁלִּי. וּבַיּוֹם מִן הַיָּמִים זֶה יִשְׁתַּנֶּה וְאָז אוֹכֵל לוֹמַר אֶת עֲלִיבוּתִי זוֹ שֶׁבְּהֶכְרֵחַ אֱנוֹשִׁית, לְלֹא עוֹרְרִין קִיַּמְתָּ מִנְּסִבּוֹת גּוֹרָל וְאֵין סַפָּק שֶׁמַּגִּיעָה לָהּ הַכַלָּה.
אִם נֵלֵךְ יַחְדָּו

בֵּין הָאֲשֵׁמָה לְבֵין הָאַהֲבָה וְהַנִּחוּם אַנִּיחַ לַמִּסְתּוֹרִין לְגַלּוֹת אֶת פְּרִי אַהֲבָתֵנוּ. אַךְ דַּע כִּי שֶׁיֵּעוֹר טָהֳרָתוֹ יַנְחֶה אֶת לִבִּי בְּתִקְווֹתָיו לְגִלּוּיוֹ זֶה.
טְרִיגֵרִים

בְּלֹג זֶה הִנּוֹ בְּלֹג בַּעַל תֹּכֶן טְרָאוּמָתִי.
בְּלֹג זֶה הִנּוֹ בְּלֹג אֲמִתִּי.

PTSD
כִּתְבוּ לִי
נוּכַל לְשׂוֹחֵחַ דָּרַך כְּתֹבֶת הַדֹּאַר שֶׁלִּי, reiza.israeliblogger@gmail.com