עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

הַיָּחִיד אֲשֶׁר אֵינוֹ מוֹצָא עִנְיֵן בְּרֵעָיו הוּא הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַקְּשָׁיִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בְּחַיִּים וְהוּא הַמֵּפִיץ אֶת הַנֶּזֶק הָרַב בְּיוֹתֵר לַאֲחֵרִים. מִיחִידִים כְּמוֹתוֹ כָּל הַכִּשְׁלוֹנוֹת הָאֱנוֹשִׁיִּים נוֹלָדִים.
- אלפרד אַדְלֶר
{ מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "מַשְׁמָעוּת חָיִינוּ" }

בַּתְּמוּנָה בְּאוֹתִיּוֹת זְעִירוֹת:

עֲצוּבָה מְאוֹד הָיִיתִי,
כָּל הַלַּיְלָה רַק בָּכִיתִי,
לֹא נִמְנַמְתִּי, לֹא אָכַלְתִּי,
רַק זָכַרְתִּי וְסָבַלְתִּי.

אִם חָשַׁב מָה שֶׁאָמַר,
וְאָמַר מָה שֶׁחָשַׁב,
אֵיךְ אֶפְגֹּשׁ אוֹתוֹ מָחָר?
אֵיךְ אַבִּיטה בְּעֵינָיו?
חברים
Thelseחֲסְרַת מַחְשָׁבָהsenecatryingtobehonesthaunted princessLili
ShmockSomeone who writesSpace GirlLadyoftheflowersAlmightyשומר האור
אחת שיודעתSunsetחכם דרבנו פוLee.דעה בקפסולהjust mor
Jesterילדאישסתם אחדtearsDoron LivneGod Is A Woman
veridis quoRoseMr.Nobodyנוסטלגיה.TheAcefree spirit
zlatno6161WitchסולהבלוןנופקX
boaz
נושאים
בודדה  (15)
דיכאון  (15)
ילדות  (13)
אלהים  (11)
פחד  (11)
טראומה  (10)
עצובה  (10)
עתיד  (9)
פוסט טראומה  (8)
מה הוא אושר  (6)
ניתוק  (5)
אבא  (3)
אהבה  (3)
כעס  (3)
צבא  (3)
אנשים  (2)
מתוסכלת  (2)
עצב  (2)
שמחה  (2)
בחירה  (1)
חברה  (1)
חברות  (1)
חינוך  (1)
חלומות  (1)
טרואה  (1)
כדורים  (1)
להתאבד  (1)
מהות  (1)
מוות  (1)
סיכום  (1)
סיפור  (1)
עצבנית  (1)
פוסט טרואמה  (1)
שירה  (1)
שתיקה  (1)
תקווה  (1)
תקועה  (1)
אֶפֹּל מֵחִלּוּצַיִךְ

כְּשֶׁהָאִידִילְיָה מְאֻכְזֶבֶת מִמֵּךְ, הַנָּח כַּף יָדְךָ, מָחָה זֵעָה קָרָה וְהַשָּׁלֵם אֶת הַמִּשְׁפָּט; בֵּין חִלּוּצַיִךְ לִתְקוּמָתְךָ אֶהְיֶה וּבֵין חִלּוּצַיִךְ לִנְפִילָתְךָ
כִּתְבוּ לִי
נוּכַל לְשׂוֹחֵחַ דָּרַך כְּתֹבֶת הַדֹּאַר שֶׁלִּי, reiza.israeliblogger@gmail.com
פוסטים בנושא דיכאון
הנצח שבי
02/04/2020 04:09
רֵײזָא
ניתוק, פוסט טראומה, דיכאון, ילדות, אלהים
אני הולכת בשביל אני מתוודה מאמונה שלא נוח לי שזה המשחק לא נכון זאת האהבה תשרוף אותי בגינה הוא האחד לנצח ינדוד ואני הקטנה לנצח ילדה. אז ישבתי וחשבתי, כאבתי ובכיתי. אם רק היית יודע כמה רע היה לי. עם כל זיכרון, וגם געגוע לעצמי, ולאבא שחשבתי שיש לי במקום  המשך...
0 תגובות
אחד מבני ביתי
31/03/2020 01:16
רֵײזָא
אבא, טראומה, דיכאון, אלהים
אני הנחמה בתוך היממה אתה המכור ואני המנהלת אני האויב וגם המפלט אתה החולה אני הקטנה אני מסתכלת אני פותחת ואני מגלה אותי במערומיי הקטנים המורה לא לימדה אני אוהבת אותך ומנסה לנשום אתה מחזיר לי אגרוף אני נשברת ובוכה חרטה אני חזקה כל כך אני אוהבת את עצמי
3 תגובות
חלום בלהות
29/03/2020 06:20
רֵײזָא
אבא, טראומה, דיכאון, אלהים
המיטה שלנו צפה אני חולמת בהקיץ אני נהיית נשקנית מעולה אני מסכנה והוא חולה אני נהיית רטובה בנשמה הרטטים שבי נעימים לך אני צופה מידי פעם ועוצמת עיניים אני זוחלת בין פלחי האוויר אני במצב הישרדות אני חצי מתה ואתמול ושלשום העלית לי את הנשמה אני רוצה ואז מתחרטת... אני  המשך...
0 תגובות
ברחוב החיים
24/03/2020 23:36
רֵײזָא
ניתוק, פוסט טראומה, דיכאון, שמחה, אלהים
אני שמחה כי אני אוהבת לחלוק עם עצמי את עצמי ויש אותי כי רק אני ואז אתה ואז מעשייך ואז התהום בינינו ואני הולכת ומתרחקת אני חושבת ומנתחת אני זוחלת ומתפתחת אני שמחה כי אני אני ואז אתה אתה כי אתה זה רק אתה ואני פה והיד המושטת שלי צמודה  המשך...
2 תגובות
זרות
24/03/2020 01:49
רֵײזָא
ניתוק, פוסט טראומה, דיכאון, ילדות, אלהים
אני רוצה להיות לבד, עם עצמי. אין לי רגע דל. ואני בובת מין, ואני חצי רגל בקבר, ואני ואני ואני. אבל בעיקר אני לא. אני לא מבינה. ואני גם לא מדברת. אין מקלט כי הבית הוא לא בית אז יש חיפוש לניצול בחוץ. זה מרגיע אותי כי זה כל כך  המשך...
2 תגובות
קורות חיים
22/03/2020 01:21
רֵײזָא
כעס, טראומה, דיכאון
אני שוכבת על הר השמיכות, זה כואב לי לנשום, אבל אני מזדהה עם הכאב. לבשתי פרצוף עצוב, ואף אחד לא ידע למה. זה הבית, זה האחים, זה הבטן, כשהסביבה השתנתה, היו לי התפרצויות זעם ואף אחד לא ידע למה. זה האח, זה האחיין, זו הכלה. ואני רק חושבת על אותם  המשך...
0 תגובות
גלגולים באוויר
18/03/2020 19:40
רֵײזָא
טרואה, פוסט טרואמה, ניתוק, עצב, דיכאון
אל הנהר אצתי ברוחי כאשר גופי בגד בעצמו. אצל הנהר המוזר, השתקפה דמותי, שאינה שייכת לגוף שהכרתי עד אז. אז ברוכה הבאה למסכה החדשה! איי... בעיניים צבועות וראש נמוך הנשמה שלי עולה פעמיים בשעה, הרוח הופכת לרפאים מיוחדת. הנשמה שלי עולה, וחוזרת, לביקור יחיד במהלך השבוע. איי... צעדיי אל הנהר,  המשך...
2 תגובות
חבלי
10/03/2020 13:12
רֵײזָא
דיכאון, טראומה, אלהים
המנוחה סופה להיגמע בתוך שורשי ליבה של עדינותי. רגישות בעצמותיי, לב מושפל וחכמה אדירה רוצה לפרוץ. כאבים עזים בזמן ההתאבלות שלי על עצמי.
0 תגובות
עד יעבור זעם
06/03/2020 18:19
רֵײזָא
ניתוק, פוסט טראומה, דיכאון, ילדות, אלהים
כשעליתי למרומים בחשתי בנשמתי. הבחישה הייתה ארוכה ומייגעת, עד לדייסה המקובעת. קיבעון אין סופי בחזקת השמיים. כעס מילא את גופי. הבטחתי לעצמי הבטחות דמיוניות עשירות בתבלין עם ניחוחות מנומסים. אך קטנה מנועה ומושתקת הייתי. לא עוד.
0 תגובות
רק לנשום לפני
21/12/2019 19:41
רֵײזָא
בודדה, פחד, דיכאון, טראומה, ילדות
בשניות של לפני הפגיעה במים בהתנפצות הזו, של הנשימה כשהיא עוברת לשליטה, הו אז בפניי שתי דרכים אך בעודי כבולה לרעות השטן הנשימה המחניקה שלך עולה. המים נעימים אך לשליטה שלך אין רחמים. הגלים שעתידים לעבור על פני הארץ מהם אני עולה כרגע לעולם לא יצילוני. שקט עכשיו והאנשים לא  המשך...
0 תגובות
שקט רועם
21/12/2019 11:48
רֵײזָא
שתיקה, דיכאון, טראומה
בשדה חיטה מפלסות רגליי שביל המהדהד את כוחותיי שאינן מסוגלות אף על פי שגדולתה של השמש מנחה אותן, לא אומר לה זאת. הספירלה שמאחוריי מותירה רושם, אך שוב, אינן מסוגלות, להודות. הגורל רצה ובהעדרך בחרתי לי מוליך. מפאת ידעתי זה החיסרון, הגדלתי להעצימו והכנסתי את השקט לעצמותיי. אתנצל על השקר  המשך...
2 תגובות
חוטי מעגלים
01/10/2019 20:42
רֵײזָא
דיכאון
ראיתי פרח ותשוקת החד פעמי עלתה וגעתה. יכולתי להשלים את מבוקשו עם ניצוצות של אושר מתוק, את עתידו, ציירתי בקווים חלשים מספיק, מה, שיבוא ההבא יוכל לצייר את שבליבו לפרח. המשכתי במסעי. לאורך זמן זה הפרח היה דגל בהגדרת אושרי של מימוש עצמי, משום שעד הפרח הבא אספתי שברים קדומים  המשך...
0 תגובות
תוכו כברו
22/09/2019 21:24
רֵײזָא
טראומה, דיכאון, להתאבד
תחרות מכאוב. אתה נושא את השנים על גבך. זכור כי הנני רק ילדה. אז יצרת את תחרות השתיקה, היא אפשרה לך לי לא נותרה ברירה, הייתי ילדה.
0 תגובות
פססט
15/09/2019 22:15
רֵײזָא
בודדה, דיכאון, עצב, סיכום
הכל דחוס, אין עשן. צפיפות שקטה ממגנטת ואז רחשים ולחשים מסתובבים במודעות עם ההחלטה, שיום אחד אבין את הסיבה. בד בבד תנומה קלה אל חובות הדיכאון עידוד קל על זיכוי הרבים שבחולשתי זו. והימים עוברים, והשעות חולפות ובדיעבד תוהה על כמות הסבל שיכולתי להכיל, כי החיים הם לא על רגשות.  המשך...
0 תגובות
כשהשמש עולה...
11/09/2019 20:58
רֵײזָא
תקווה, עתיד, דיכאון
עם רעשי רקע קדחתניים הזריחה בבוקר עדיין לא יפה. היא לא מבינה שהיא מציקה לכן היא ממשיכה לזרוח, כולה גאווה, מוארת בעצמה, בלתי ניתנת להשגה עם השלווה הזו. ובאיזו קלות אדם קם ומתפקד ובאיזה אורח פלא הרגליו הם מאוויו ופרי תאוותיו. יום אחד אתעורר, והזריחה בבוקר תהיה לי להשראה. מאז  המשך...
0 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
אִם נֵלֵךְ יַחְדָּו

בֵּין הָאֲשֵׁמָה לְבֵין הָאַהֲבָה וְהַנִּחוּם אַנִּיחַ לַמִּסְתּוֹרִין לְגַלּוֹת אֶת פְּרִי אַהֲבָתֵנוּ. אַךְ דַּע כִּי שֶׁיֵּעוֹר טָהֳרָתוֹ יַנְחֶה אֶת לִבִּי בְּתִקְווֹתָיו לְגִלּוּיוֹ זֶה.
לְפֶתַע הֵד שָׁקֵט

אֲנִי בְּסַפָּק אִם תִּשְׁמַע אֶת רַחֲשֵׁי לִבִּי, גַּם מֵהֶעְדֵּר רְגִישׁוֹת שֶׁלְּךָ וְגַם מֵהֶעְדֵּר בִּטָּחוֹן שֶׁלִּי. וּבַיּוֹם מִן הַיָּמִים זֶה יִשְׁתַּנֶּה וְאָז אוֹכֵל לוֹמַר אֶת עֲלִיבוּתִי זוֹ שֶׁבְּהֶכְרֵחַ אֱנוֹשִׁית, לְלֹא עוֹרְרִין קִיַּמְתָּ מִנְּסִבּוֹת גּוֹרָל וְאֵין סַפָּק שֶׁמַּגִּיעָה לָהּ הַכַלָּה.